כיתוב על מצבות

לא תמיד קל לבחור מה לכתוב על המצבה של יקירינו. מהן האפשרויות לכיתוב על מצבות ומה צריך לקחת בחשבון? 

בחירת כיתוב למצבה היא משימה שכל אחד בוודאי היה שמח לוותר עליה. אנו נדרשים לבחור את עיצוב המצבה שכולל בתוכו גם את הכיתוב במהלך השבעה או מיד אחריה, בתקופה שבה למעשה אנו עדיין כואבים ומנסים לעכל את האובדן. יחד עם זאת ומתוך ההבנה כי המצבה הופכת למעשה להיות ביתו הסופי של המת, חשוב לנו להשקיע לא רק בעיצוב המצבה ובחירת האבן, אלא בייחוד בבחירת הכיתוב שיהיה מעין הספד נצחי וחקוק באבן לאדם שאהבנו.

בבחירה של כל אחד ממרכיבי המצבה וגם בבחירת הכיתוב, חשוב ראשית להכיר וללמוד את התקנות והחוקים של בית העלמין בו נקבר המת שכן כיום בישראל בלא מעט מבתי העלמין, בייחוד אלו הגדולים, ישנן תקנות שנועדו להוביל לאחידות בין הקברים ולכן כולם כפופים לאותו גודל מצבה ולעתים גם לאותו הכיתוב. כך לדוגמא בבית עלמין ירקון כל המצבות מחויבות לכיתוב בעברית ובבתי עלמין צבאיים ישנו חיוב לנוסח מדויק ואחיד, אך במידה וקוברים בבתי עלמין פרטיים כמו בקיבוצים או מושבים, לרוב ישנו יותר חופש פעולה וניתן לבחור כיתוב חופשי ואפילו ציור.

את הדרישות המינימליות לכיתובים על מצבות קובעים על פי ההלכה שעל פיה נהוג לרשום על ראש המצבה את ראשי התיבות פ"נ שמשמעותן 'פה נקבר' וניתן במקום לרשום גם 'כאן קבור', 'מצבתו של', או ניסוח דומה שיהיה מקובל על הנהלת בית הקברות. דרישה מינימאלית נוספת היא כתיבת שם הנפטר יחד עם שם האב, כאשר ברוב המקרים ניתן להוסיף גם שמות נוספים כמו שם האם, האישה או שמות הילדים וכיום נהוג גם לציין את מקומו של הנפטר במשפחה כמו אבינו, סבינו, אימנו וכדומה.

מתחת לשם הנפטר מציינים את תאריך הלידה ואת תאריך הפטירה, כאשר ניתן לבחור לרוב בין אותיות עבריות ללועזיות, או לשלב את שתיהן יחד ובתחתית המצבה מציינים את האותיות ת.נ.צ.ב.ה שמשמעותן תהי נשמתו צרורה בצרור החיים. לבסוף נוהג נוסף שאינו חובה אך רבים בוחרים בו, הוא הוספת ציטוט או משפט בודד שמגיע לאחר ציון תאריך הלידה והפטירה ובו כאמור ניתן לצטט מן פסוק מן התורה, שורה משיר, או לכתוב משפט בעל משמעות אישית למשפחה.

בחירת אותו משפט בעל נוסח חופשי היא למעשה הבחירה הכי קשה שעלינו לעשות שכן חשוב לנו שהכיתוב שיופיע על המצבה ישקף ככל הניתן את אהבתנו לנפטר, את התפקיד החשוב שמילא בחיינו וכי כל מילה שנוסיף על המצבה תכבד את זיכרון המת. הכיתוב על המצבה הוא חלק חשוב בהנצחה של הנפטר. כיום את הכיתוב על המצבה יחד עם בנייתה מבצעים באותו המקום ולכן באותן חנויות למצבות יוכלו לייעץ לנו מהם הפסוקים הנפוצים ביותר עבור כיתובים על מצבות כמו 'איש חיל רב פעמים' מתוך ספר דברי הימים או 'אשרי אדם, מצא חכמה ואדם, יפיק תבונה' מתוך ספר משלי.

את אותו כיתוב בוחרים לא מעט פעמים בהתאם למסורת ויש שגם מבקשים להוסיף ולציין את העדה אליה השתייך המת. אך אלו שמעוניינים ליצור מצבה ייחודית יותר שתתאים באופן אישי לאופיו של המת, יכולים תמיד לבחור במשפט אישי או בכל כיתוב שיעלה על דעתם, בתיאום כמובן עם בית הקברות וחוקיו, כאשר כיום כל עוד הניסוח הנבחר אינו מבזה, בוטה או חורג במיוחד מן הכלל, חברה קדישא ובתי הקברות נוהגים לאשר את רוב הניסוחים.

השלב הסופי בבחירת הכיתוב ולאחר שנבחר הנוסח המדויק הוא למעשה בחירת צורת הכיתוב. כיום ניתן לבחור בין כיתוב שקוע וחרוט לבין אותיות בולטות שיהיו מודבקות או מוצמדות לאבן בדרכים שונות. גם כאן חלק מבתי הקברות מחייבים סוג כיתוב ספציפי וגם גודל גופן קבוע, אך במידה ויש חופש בחירה חשוב לקחת בחשבון את העובדה שכיתוב שקוע הוא לרוב לא רק זול יותר אלא גם עמיד יותר מכיתוב בולט שסובל למרבה הצער מוונדליזם ועלול ליפול גם עקב נזקי מזג אוויר. כך או כך, חשוב להקפיד על כיתוב מצבות הולם שיחזיק לאורך זמן כך שכל פעם שנגיע לבקר בחלקת הקבר, נדע שעשינו את הבחירה הנכונה.

 

כיתוב על מצבות הוא משהו שלצערנו כולנו נצטרך לחשוב עליו בשלב כזה או אחר. ברגעים הכואבים בעת פטירת קרוב ישנם הרבה דברים שיש לתכנן בזמן קצר, כגון: בחירת סוג המצבה, ארגון ההלוויה מול "חברא קדישה", ההודעה לקרובים, התעסקות עם מודעת האבל ועוד... וכמובן, איך נבחר להנציח את הנפטר ומה נרצה שיהיו המילים אשר לעד יהיו חקוקות על המצבה. לפחות לגבי החלק האחרון אנו פה בכדי לעשות קצת סדר בעניינים ונביא את עיקרי הדברים במאמר זה.


קצת על ההיסטוריה של כיתוב על מצבות

באחת מההרצאות שהעביר ד"ר פרוואלד גיל היטנמייסטר ארכיוניסט וגנאלוג: "כידוע – מתים רק אנשים טובים, כנראה, הרעים עדיין חיים..." זאת לאור העובדה שעל המצבות תמיד נוכל למצוא מילים טובות על הנפטר. מאז ימי הביניים הנוסח של כיתוב על מצבות שתמיד היה מהלל את הנפטר. ישנם אף כאלו שבעודם בחיים הכינו לעצמם מצווה מחשש שלאחר שיעבור מן העולם יכתבו עליו דברי גנאי. אך במקרים בהם לא הוכנו המצבות מראש ואז נהגו לכתוב "פ.נ. איש תם וישר" בכדי להימנע מהכפשת שמו. בדת היהודית ישנו החופש בחירה וניתן לכתוב נוסחים אישיים אך כאלו שאינם יפארו את שמו של אדם וישמרו על ענווה בפני ה' וכמובן שמצד שני לא יכפישו את שמו.

הנוסח של כיתוב על מצבות
בחלקה העליון של המצבה יהיו ראשי התיבות שמשמעותן היא – היא פה נפטר ומתחתיהן את שם המנוח או המנוחה עם הוספת אזכור לאהבתנו והייחוס המשפחתי, לדוגמא: פ"נ סבתנו האהובה/היקרה, ושם המנוחה, שם אביה ואמה ומבחינה הלכתית אין גם בעיה להוסיף כינוי חיבה אם היה למנוח/ה אחד כזה. מתחת יהיו כתובים תאריך הלידה והפטירה העברי של המנוח. כמו כן, הדת היהודית מותירה לקרובי הנפטר לציין גם תאריך הפטירה הלועזי. 
מתחת נהוג לכתוב כמה מילים לתיאור המנוח ולבסוף את האותיות – ת.נ.צ.ב.ה שפירושן הוא "תהיה נשמתו/ה צרורה בצרור החיים.  


כשיש על מי לסמוך
רוני קורש, מייסד חברת 'אדם ואבן' לא הגיע לעולם המצבות מקבלנות. רוני הוא צייר, פסל, מעצב תכשיטים ויוצר אמנות שימושית. לפני יותר מ – 19 שנים, לאחר שאביו נפטר, רוני רצה לפסל בעצמו את מצבת אביו ומאז ועד היום הוא יוצר מצבות מרשימות ביופיין ואיכותן. גם כאשר מדובר על כיתוב על מצבות רוני, בעזרת קרובי המנוח תמיד מנסה למצוא את החוט המקשר בין רוחו ואופיו של הנפטר לבין מה שיהיה כתוב על האבן. פנו אלינו לעוד מידע וייעוץ. מי ייתן ולא תדעו עוד צער. 

יצירת קשר

השאר/י את פרטיך ונחזור אליך בהקדם האפשרי